מפגש סקס חובבני
רויטל לא תיארה לעצמה איך ערב שגרתי יכול להפוך למשהו כל כך שונה.
היא התיישבה על הספה בדירתה הקטנה בתל אביב, עם כוס יין ביד ושלט הטלוויזיה בשנייה השנייה. כעורכת תוכן באתר קטן, ערביה היו בדרך כלל מוקדשים לקריאה או לצפייה בסדרות טלוויזיה שקטות. אבל באותו ערב היא רצתה משהו אחר.
כשהיא עברה בין הערוצים, הופיע לפתע ערוץ שלא זיהתה. המסך הציג תמונה מטושטשת של חדר אפלולי ומואר באור נרות. רויטל לא יכלה להסיר את עיניה מהמראה. מבעד לעדשת המצלמה, גבר ואישה נראו מתלטפים, מראים אינטימיות כנה ומסקרנת.
סקרנות מתעוררת
בהתחלה, רויטל ניסתה להעביר ערוץ, אבל היד שלה נעצרה שוב ושוב על השלט. היה משהו שמשך אותה. היא לא יכלה להסביר את זה – אולי זה היה הרגעים הלא מבוימים, אולי המבט בעיניים שלהם, שהרגיש כל כך אמיתי.
אחרי כמה דקות של צפייה, רויטל שמה לב לכתובת קטנה בפינה התחתונה של המסך: "שידורי לייב – חובבנים בלבד." היא פתחה את המחשב שלה וחיפשה את השם בגוגל. האתר היה בסיסי, אבל מפתה.
שיחה ראשונה עם דן
רויטל החליטה להצטרף לצ'אט שהופיע לצד השידור. השמות שם היו חצי אנונימיים, והיא בחרה לעצמה את הכינוי "לונה." בתוך כמה דקות, מישהו בשם "דן78" שלח לה הודעה פרטית:
"גם את חדשה כאן?"
"כן," היא ענתה, מרגישה את הלב שלה פועם קצת יותר מהר.
דן התגלה כבן שיחה מרתק. הוא סיפר לה שהוא צלם במקצועו, ושהוא הגיע לאתר מתוך סקרנות דומה לשלה. הם דיברו על הכול – מהשידור עצמו, ועד החיים בתל אביב, התשוקות והפחדים שלהם.
הזמנה בלתי צפויה
ככל שהשיחות התארכו, רויטל הרגישה שהיא נמשכת לדן, גם מבלי לדעת איך הוא נראה באמת. הוא הציע להם להיפגש, ורויטל, בניגוד לכל היגיון, אמרה כן.
הם קבעו להיפגש בדירתה. כשהגיע הערב המיועד, רויטל התרגשה, אבל גם חששה. היא לבשה שמלת סאטן שחורה, קצרה ונועזת יותר ממה שהייתה בוחרת בדרך כלל, וריססה מעט בושם על צווארה.
רגעים ראשונים של חיבור
כשהדלת נפתחה, רויטל הופתעה. דן היה גבוה, עם שיער כהה ועיניים חודרות. הוא חייך חיוך מבויש, והושיט לה בקבוק יין.
"לא הייתי בטוח איזה יין את אוהבת, אז הבאתי רוזה," הוא אמר.
רויטל צחקה. "רוזה זה מושלם."
הם התיישבו יחד על הספה, והתחילו לדבר כאילו הכירו כבר שנים. דן לא רק היה חכם ומצחיק, אלא גם ידע להקשיב. הוא שאל על עבודתה, על החלומות שלה, ועל מה שמשך אותה לשידורי הלייב ההם.
האינטימיות מתגברת
כשהשיחה נמשכה, רויטל הרגישה שהיא יכולה לפתוח את עצמה בפני דן. היא סיפרה לו על הפחד שלה להיות פגיעה, על הצורך שלה בשליטה, ועל כמה היא מתגעגעת לרגעים של תשוקה אמיתית.
דן הסתכל עליה בעיניים רכות. "זה נשמע כאילו את שומרת הרבה בפנים. אולי הגיע הזמן לשחרר?"
המילים שלו פגעו בדיוק במקום הנכון.
לילה בלתי נשכח
מהרגע הזה, האווירה השתנתה. דן התקרב אליה, והיא לא נסוגה. להפך – היא הרגישה איך כל מחסום שלה נשבר, איך היא יכולה להיות היא עצמה.
הם עברו לחדר השינה, אור הנרות מרצד על הקירות. רויטל גילתה בעצמה צדדים שלא הכירה, ועם דן זה הרגיש טבעי ואמיתי.
התחלה חדשה
כשהבוקר עלה, רויטל הסתכלה על דן שישן לידה, והרגישה שלווה שהיא לא זכרה שאפשרית. היא ידעה שהלילה הזה שינה משהו בתוכה.
היא אמנם לא ידעה אם זה יימשך, אבל דבר אחד היה ברור: הסקרנות שהובילה אותה לאותו ערב כבר לא נראתה לה כל כך מוזרה. לפעמים, דווקא הבלתי צפוי הוא שמוביל אותנו לרגעים האמיתיים ביותר.