פנטזיות של אינטימיות עם ישראליות

הכרות מקרית שהפכה לשיחה מרגשת

זה היה ערב שגרתי בתל אביב, ערב שבו יעל החליטה ללכת לבד לים. היא ישבה על החול, משקיפה על הגלים, נותנת להם לשטוף את מחשבותיה. לא רחוק ממנה ישב מישהו על שמיכה – גבר בגיל דומה לשלה, נינוח, עם מבט מהורהר בעיניים. משהו בו משך אותה; אולי זה היה השקט שהוא שידר או העובדה שנראה מרוכז במשהו עמוק.

הוא הבחין בה ובחיוך ביישני קרא: "יפה פה, נכון?" כך התחילה השיחה ביניהם, כשלו קוראים אסף והוא הגיע גם הוא לשבת על החוף ולהירגע מהיום. תוך דקות השיחה זרמה בין שניהם, ממקומות עבודה לחלומות ישנים ועד לרגעים קטנים של אושר. השיחה הפכה לפתוחה יותר, ובמהרה הם מצאו עצמם מדברים על חוויות אינטימיות, על פנטזיות של חיבור עמוק.

חלומות ופנטזיות על חיבור אחר

אסף הקשיב ליעל כשהיא דיברה על התחושות שמלוות אותה בשנים האחרונות, תחושת חוסר שמגיעה דווקא מתוך מערכת יחסים יציבה לכאורה. "אני אוהבת את בן זוגי," היא סיפרה, "אבל יש בי תמיד רצון למשהו אחר, למשהו מסעיר ובלתי צפוי." היא דיברה על פנטזיות שמעולם לא מימשה, על איך שהיא מדמיינת חיבורים רגשיים שעוברים דרך מילים, מבטים, ושקט. אסף הרגיש את הלב שלו מתמלא – גם לו היו פנטזיות דומות, גם הוא חלם על ריגוש שנמצא בשיחה, בעיניים, בלילה של דיבור ארוך ואמיתי.

בנקודה מסוימת השיחה נהייתה כל כך קרובה שהם שכחו את שאר האנשים על החוף. הם היו כמו שני זרים שמכירים אחד את השני כל חייהם, מתקרבים דרך פנטזיות שאולי לעולם לא יגשימו, אבל שואבים מהן תחושה של חופש.

שיחה שיצרה אינטימיות מעבר למילים

יעל הביטה בעיניו של אסף, מרגישה כאילו הוא רואה את כל מה שהיא מנסה להסתיר. הוא שאל אותה איך היא מדמיינת חיבור אמיתי, כזה שאינו רק פיזי. היא עצמה את עיניה ודמיינה, "זה כמו לרחף יחד בחלל פרטי, רחוק מכל שיפוטיות. להיות מסוגלים להניח את כל הקלפים על השולחן, להרגיש מישהו בצד השני שמבין בדיוק את מי שאני ואת מה שאני."

אסף הרגיש איך המילים שלה מחלחלות לתוכו. גם לו היו רגעים בהם הרגיש חסר משמעות במערכות היחסים שהוא היה בהן, כמו שמישהו רק חולף לידו מבלי לראות אותו באמת. "אני מאמין באינטימיות של מילים," הוא אמר לה, "לפעמים החיבורים הכי חזקים נוצרים דרך שיחה, דרך הקשבה אמיתית."

סוד ששייך לשניהם בלבד

השיחה ביניהם נמשכה עוד שעות, מתגלגלת מנושא לנושא, אך מתמיד נשארה קרובה ונינוחה. הם לא שיתפו את המספרים שלהם, לא תכננו להיפגש שוב. משהו בלילה הזה נשאר ביניהם, סוד ששייך לשניהם בלבד.

בבוקר יעל התעוררה עם תחושת חמימות בלב, ידיעה שאולי מצאה מישהו שראה אותה כפי שהיא באמת, אפילו אם זה היה רק לערב אחד.