התחלה מסקרנת
זה היה יום חמישי חמים של סוף הקיץ. השמש נטתה לשקוע, שוטפת את תל אביב באור כתום חמים. תומר, גבר צעיר בן 27, עם חיוך מלא ביטחון וניצוץ בעיניים, הסתובב בקניון רמת אביב בכוונה לקנות מתנה לאחיינית שלו. הוא לא מיהר; היה לו זמן לשרוף. תוך כדי הליכה בין החנויות, ראה אותה – אלין. היא עמדה ליד דוכן תכשיטים קטן, מחייכת חיוך ביישני ללקוחות שעברו.
הייתה בה משהו שתפס את תשומת ליבו מיידית. היא לא הייתה דוגמנית נוצצת מהסוג שתומר חשב שימשוך אותו, אלא פשוטה ורגועה, עם עיניים חומות גדולות מלאות חום. החיוך שלה היה נעים, כאילו חבוי בו סוד שהיא שומרת רק לעצמה. היא לבשה חולצה בצבע קרם צמודה לגוף ועם ג'ינס קליל. הרוח הקלילה שבקניון זיעזעה את שערה השחור והמתולתל קלות.
מפגש סקס ראשוני
תומר נעצר, מציץ בתכשיטים רק כדי שיהיה לו תירוץ לשהות ליד הדוכן. אלין שמה לב אליו, וחיוך קטן עלה על שפתיה. "אפשר לעזור לך במשהו?" היא שאלה בקול רך.
"כן, האמת, מחפש משהו לאחיינית שלי," הוא השיב תוך שהוא בוחן את הפנים שלה ומבחין בחן השקט שנראה כמו סוג של אומנות.
אלין התחילה להראות לו צמידים קטנים עם חרוזים צבעוניים, מדברת בקול נעים ורך, כאילו מדברת אל בן אדם אהוב ולא ללקוח מזדמן. הם צחקו יחד כשהיא אמרה שתמיד קשה לה לקנות מתנות לילדים כי היא אף פעם לא בטוחה אם זה מה שהם אוהבים, אבל, לדבריה, הצמידים האלה תמיד הולכים חזק.
"תשמעי, נראה לי שאחיינית שלי תאהב את זה, אבל יש לי שאלה קצת מוזרה," הוא אמר ברגע של ספונטניות, מסתכל ישר בעיניה. "את במקרה פנויה אחר כך?"
שיחה עמוקה
לרגע, היה אפשר להבחין בהיסוס קל בעיניה. אבל אז היא חייכה ואמרה, "כן… תכלס. מה יש לך בראש?"
הם קבעו להיפגש בבית הקפה של הקניון אחרי שסיימה את המשמרת. היא נכנסה לבית הקפה מעט מהוססת, רואה את תומר מחכה לה עם חיוך רגוע ופנים פתוחות. הוא היה אדם שקל להרגיש לידו נינוחה, כאילו הוא לא שופט או מנסה להרשים בכוח.
השיחה ביניהם זרמה בטבעיות נדירה, כאילו כבר הכירו שנים. הם דיברו על החיים, על המשפחה, על חלומות שנשכחו לאורך השנים ועל אהבות קודמות שנפגעו. היא סיפרה לו על אהבתה לאמנות ועל חלומה לטייל בעולם. הוא הקשיב לכל מילה כמו חייל נאמן, ממוקד בה לחלוטין.
התחזקות הקרבה
ככל שהזמן עבר, תומר הרגיש איך היא מצליחה לפרוץ לתוך השכבות שבנה סביבו. היה בו משהו שידע להקשיב ולשאול את השאלות הנכונות. הוא אמר לה כמה שהוא אוהב את האנרגיה שלה, ושזה נדיר לפגוש מישהי שכזו, שאינה מסתירה כלום ומשדרת רוגע חם. זה לא היה קל עבורו להיפתח כך בפני מישהי, ובכל זאת הרגיש בטוח לספר לה על כאבי הלב האחרונים שעבר. הוא גם לא פספס את ההזדמנות לספר לה את חלומותיו ליצור משפחה חמה ואוהבת בעתיד, כי הבין שזה משהו שקרוב ללבה.
רגש שמתגבר
כשיצאו מבית הקפה, הקניון כבר היה כמעט ריק, אורות החנויות כבו, והדממה האפפה אותם הביאה תחושת אינטימיות שקטה. הם המשיכו ללכת לאט לאט, כל אחד מביט מדי פעם בעיניו של השני, עם חיוך קל, כאילו עולם שלם סובב רק סביבם.
ברגע מסוים, תומר עצר. "אפשר לשאול אותך משהו?" הוא שאל.
"בטח," היא ענתה, לא מסירה את מבטה ממנו.
"מה את מחפשת באהבה?"
היא חייכה, רגע של התלבטות עבר בעיניה, ואז אמרה בשקט, "מישהו שיכול להכיל אותי, שלא יפחד להיפתח, מישהו אמיתי."
היא נשענה קלות על ידו, והוא הרגיש איך האצבעות שלה אוחזות בשלו, מתעדנות על העור, כמו מנגינה שקטה. הדיוק שלה, והפשטות שבה דיברה, גרמו לו להבין משהו שלא חשב עליו קודם.
התחלה של סיפור חדש
הם יצאו מחוץ לקניון, ונעמדו מתחת לעץ שמצלו את הכניסה. הם הבינו שזהו הרגע, בלי מילים נוספות. היא התקרבה, והוא, ביד עדינה, תפס את ראשה ברכות ונישק אותה. רגע מלא תשוקה וסקס אבל גם שקט, כאילו השקט הזה דיבר יותר מכל מילה.
הם ידעו שזה לא עוד רגע חולף.